הגן הוא מקום בו הילדים שלנו מבלים לפחות 7 שעות במהלך היום ולכן חשוב לנו ההורים שלילדים שלנו יהיה נעים ללכת לגן, מקום שכייף להיות בו, מקום של צחוק, הנאה וחיוכים. יש ילדים שלא אוהבים ללכת לגן וזה יכול להיות באופן גורף כלומר לא אוהבים ללכת לגן נקודה ויש ילדים שזה בא להם בתקופות כתוצאה ממשהו שעובר עליהם.
שלב ראשון – לנסות להבין מה הסיבה שהילד שלנו לא רוצה ללכת לגן?
נסו להבין מדוע. האם יש איזה שינוי חד שעובר על הילד בבית כמו למשל נסיעת עבודה ארוכה של אבא, מישהו שהילד היה קשור אליו כמו סבא וסבתא וזה איננו עוד איתו, האם הילד אחרי מחלה ארוכה שבה היה בבית עם אמא ועוד… יכול להיות שהסיבה לכך היא בכלל בשינוי שמתרחש בגן עצמו כמו למשל סייעת שהוחלפה באחרת, גננת שעובר עליה משהו בעצמה והדבר משפיע על כל הגן ועוד… לאחר שהבנו את הסיבה, יהיה לנו הרבה יותר לשנות את פני הדברים.
שלב הבא – ליצור אמפתיה, תחושות חיוביות ואווירה טובה בכל מה שקשור לגן
חשוב לטפל בעניין בהתאם לרמת החומרה שלו ולעשות את הדברים בהדרגה. בכלל עם ילדים, כל דבר חייב להתבצע בהדרגה ולא בבת אחת כדי ליצור תחושה חיובית ולפתח הרגל בריא. ניתן למשל להתחיל את היום בגן ביחד, לשחק עם הילד כמה דקות, לספר לו ביחד עם אחת מאנשי הצוות בגן מה הולכים לעשות היום, כל תיווצר סוג של התלהבות לספר לילד מה תעשו ביחד אחרי שתאספו אותו מהגן וכך טיפה לרכך אותו.
אם מדובר במצב של התנגדות ממש, אולי שווה להתייעץ עם בעל מקצוע כמו למשל יועצת הורות לגבי איך כדאי לסייע לגן ואיך ניתן ליצור מצב שבו הילד רוצה מרצונו החופשי ללכת לגן ואפילו שמח להיות כל היום בגן ומחכה לזה. חשוב לזכור שכל ילד שונה בתכלית מילד אחר ולכן לא תמיד כל שיטה שמתאימה לילד של השכנה, תתאים גם אצלנו.